מקור בבא בתרא ל״ז א
1 לָאו מִי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: חַד פֵּירָא הָוֵי חֲזָקָה לְכוּלְּהוּ פֵּירֵי? הָכָא נָמֵי – הָנֵי הָווּ חֲזָקָה לְהָנֵי, וְהָנֵי הָווּ חֲזָקָה לְהָנֵי.
2 וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אַפִּיקוּ, אֲבָל אַפִּיקוּ וְלָא אֲכַל – לָא הָוְיָא חֲזָקָה. וְהוּא דְּבַאזִּי בַּאזּוֹזֵי.
3 זֶה הֶחְזִיק בָּאִילָנוֹת, וְזֶה הֶחְזִיק בַּקַּרְקַע – אָמַר רַב זְבִיד: זֶה קָנָה אִילָנוֹת, וְזֶה קָנָה קַרְקַע. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִם כֵּן, אֵין לוֹ לְבַעַל אִילָנוֹת בַּקַּרְקַע כְּלוּם; לֵימָא לֵיהּ בַּעַל קַרְקַע לְבַעַל אִילָנוֹת: עֲקוֹר אִילָנָךְ, שְׁקוֹל וְזִיל! אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: זֶה קָנָה אִילָנוֹת וַחֲצִי קַרְקַע, וָזֶה קָנָה חֲצִי קַרְקַע.
4 פְּשִׁיטָא – מָכַר קַרְקַע, וְשִׁיֵּיר אִילָנוֹת לְפָנָיו – יֵשׁ לוֹ קַרְקַע. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: מוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר, הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי בּוֹר וָדוּת –
5 דְּלָא מַכְחֲשׁוּ בְּאַרְעָא, אֲבָל אִילָנוֹת,
פירוש חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא ל״ז א
1 זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע. פירש שנים שקנו מאחד זה קנה האילנות וזה קנה הקרקע שהאילנות עומדין בתוכה אי נמי שנים שהחזיקו בנכסי הגר זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע שהאילנות עומדין בתוכה. אמר רב זביד זה קנה הקרקע וזה קנה האילנות בלי קרקע. ומתקיף לה רב פפא וכי אין לו לבעל אילנות בקרקע כלום לימא ליה עקור אילנך שקול וזיל. אלא אמר רב פפא זה קנה האילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע. וזה שאמר רב פפא חצי קרקע לאו חצי קרקע ממש קאמר אלא חלק הקרקע הוא שקנה כפי האילנות וחוץ לאילנות כמלא אורה וחצי: